פסק-דין בתיק ת"א 12206-07-09

תביעות הדדיות בעניין הסכם שכירות נכס עסקי/מסעדה ואולם אירועים בסמוך לנחל שרך בגליל המערבי. תביעת התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: התובעת), כפי שהוגשה במתכונתה המתוקנת    ב - 10.9.09, הועמדה ע"ס 102,016 ש"ח. תביעתם הנגדית של הנתבעים והתובעים שכנגד (להלן: הנתבעים) הוגשה ב - 2.11.09 ע"ס 29,800 ש"ח.

עמדת התובעת:

ב - 1.1.09 נכרת בין הצדדים הסכם להשכרת שני מבנים (מבנה עיקרי ומבנה שירות) לנתבעת 1  בחלק מיער הידוע כ'יער הילד היהודי' ליד נחל שרך, מבנים אשר הוקמו במקרקעין הידועים גם כחלקה 2 בגוש 18681. המבנים הושכרו למטרת ניהול מסעדה ואולם אירועים. תקופת השכירות נקבעה למשך שנתיים עם אופציה לשנתיים נוספות. הנתבע 2, בעל השליטה ומנהלה של הנתבעת 1, ערב באופן אישי לקיום תנאי ההסכם ע"י הנתבעת 1. דמי השכירות החודשיים הועמדו ע"ס 10,000 ש"ח + מע"מ כאשר התובעת ויתרה על דמי השכירות לחודשים ינואר - פברואר 2009 מכיוון שהיה צורך בהכשרת המבנה לייעודו.

מכיוון שחל עיכוב בחיבור המבנה לרשת החשמל סוכם בין הצדדים לשנות מתנאי ההסכם באופן שדמי השכירות יופחתו לתקופה קצרה עד לחיבור המבנה לרשת החשמל באופן מלא כאשר בשלב הביניים קיבלו על עצמם הנתבעים להתקין גנרטור במקום. דמי השכירות החודשיים המופחתים הועמדו ע"ס 4,800 ש"ח + מע"מ ובסך הכל 5,592 ש"ח.  בהתאם נחתם ביום 25.3.09 נספח להסכם השכירות.

עם קבלת החזקה במושכר ב - 1.1.09 הכניסו הנתבעים ציוד מתאים לנכס ובתאריך 1.6.09 חובר המבנה לרשת החשמל באופן מלא והודעה על כך מסרה התובעת לנתבעים על מנת שיעודכן תשלום דמי השכירות.

בתאריך 2.6.09 הודיע הנתבע 2  במפתיע כי איננו מעוניין בקיום ההסכם ובתגובה הוא נדרש לדאוג לכך שהחזקה בנכס תוחזר לאלתר לתובעת. דרישה זו לא נענתה  וגם מכתב התראה שנשלח ב - 14.6.09 ובמסגרתו אף דרישה כספית, לא זכה לתגובה.

בתאריך 24.7.09 ובעקבות דיון בבקשת התובעת להטיל עיקולים זמניים להבטחת התביעה אשר הוגשה במתכונתה המקורית ע"ס 352,788 ש"ח ביום 16.7.09, פינו הנתבעים את הנכס והחזירו את החזקה בו לתובעת באמצעות בא כוחה. בכל התקופה שמיום קבלת החזקה ועד למועד החזרת החזקה לא שולמו לתובעת דמי שכירות כלל.

בעת חתימת החוזה היו הנתבעים מודעים למצבו הפיזי, התכנוני והמשפטי של הנכס, לרבות לנושא העדר חיבור מלא למערכת החשמל ולמערכת סילוק שפכים הכוללת חיבור לקו ביוב מרכזי. בהתאם  אף היו מודעים לצורך בהפעלת גנראטור באופן זמני ולקיומו של הסדר סילוק שפכים באמצעות מיכל פואילתילן אטום בנפח של 20 מ"ק, באישור המועצה האזורית מעלה יוסף ובהתאם להנחיות המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות. כל המידע הרלוונטי בעניין מצב קיים הועמד לרשות הנתבעים כפי שאישרו בחתימתם על ההסכם שבין הצדדים. כך אישרו כי ראו ובדקו היטב את הנכס מן ההיבט הפיזי, המשפטי והתכנוני וכי קיבלו לידיהם את כל המסמכים והנתונים הדרושים ומצאו את הנכס תקין ומתאים לשביעות רצונם. משכך נרשם ויתור על כל טענה בקשר לפגם ו/או מום ו/או אי התאמה ו/או טענות אחרות בנוגע להתאמתו של המושכר לצרכיהם.

על פי תנאי החוזה הנתבעים הם אלה אשר אמורים היו מלכתחילה לדאוג לרישיון העסק והתובעת לא קיבלה על עצמה חבות כלשהי בעניין זה.  אומנם נציג התובעת סייע בפועל לנתבעים בהליך הגשת הבקשה ואולם זאת כמחווה של רצון טוב כאשר הבקשה הוגשה בשמה של הנתבעת.

יש לדחות את טענת ההגנה המועלית על ידי הנתבעים לפיה כביכול לא היו הנתבעים חייבים לקיים את תנאי ההסכם ולשלם דמי שכירות כל עוד לא השיגה התובעת עבור הנתבעת 1 רישיון עסק לניהול מסעדה.

למעשה התברר מתוכן תשובות הנתבע 2 בעת חקירתו בביהמ"ש כי זמן רב לפני יוני 2009 וללא כל קשר לנושא חיבור החשמל ו/או רישיון העסק, החליט הנתבע 2 מטעמיו שלו לסגת מן העסקה. הנתבעת 1 הפרה באופן יסודי את ההסכם שבין הצדדים והתובעת זכאית לפיצוי עקב הפרת ההסכם. 

הנתבע 1 ערב באופן אישי למילוי מלוא החיובים והחובות שנטלה על עצמה הנתבעת 1 וחתימת הנתבע 2 מתנוססת על כתב ערבות אישית שצורף כנספח 5 להסכם. אין לאפשר לנתבע 2 להתחמק מקיום התחייבותו על פי כתב הערבות בטענה שנוסחה ע"י הנתבע בשפה רפה בכתב ההגנה  כי "איננו זוכר שחתם ערבות אישית וכי החתימה הינה בספק".

גם אלמלא כתב הערבות יש לחייב את הנתבע 2 באופן אישי בתשלום הפיצוי המגיע מן הנתבעת 1 על סמך טענות המצדיקות את הרמת מסך ההתאגדות בינו לבין הנתבעת 1. הנתבע 2 השתמש במסך ההתאגדות לרעה וניהל את עסקיו באמצעות הנתבעת 1 במרמה הכל במטרה להונות את המתקשרים עם הנתבעת 1 ובהם התובעת.  זאת ניתן ללמוד מתוך כך  שהנתבע 2 מסר לתובעת פרטים מטעים הן לעניין שמו הנכון והן לעניין זיהויו באמצעות מס' דרכון ולא באמצעות מספר תעודת זהות. בהתאם נרשם שמו בהסכם באופן משובש; במקום חלבאני אליהו ת.ז. 064727415 נרשם חלוואני ת.ז. 00774505. את המחדל מלשלם את המגיע על פי החוזה ולו באופן חלקי יש להבין על רקע זה. התובעת מציינת כי נתונים מטעים בעניין זהותו המדויקת של הנתבע 2 נמסרו גם בסניף בנק שם פתח הנתבע 2 חשבון וכך הוא גם בפרסומי הנתבע באינטרנט.

אשר להיקף הפיצוי המבוקש,  זה נגזר מהוראות ההסכם כדלקמן:

א.      דמי שכירות מופחתים מיום 1.4.09 ועד 24.7.09 מועד החזרת החזקה (סך הכל 4 חודשים) - 22,368 ש"ח.

ב.       דמי שכירות לחודשים יוני - יולי 2009 בשיעור של 200% לפי פרק 5 להסכם - 22,368 ש"ח.

ג.        פיצויים מוסכמים בסך 200 דולר ליום עקב איחור בפינוי המושכר לתקופה שמיום 1.6.09 ועד למועד החזרת החזקה ב - 24.7.09 סך הכל 53 ימים - סך בשקלים השווה ל - 10,600 דולר.

ד.       הוצאות התובעת להתאמת המבנה לצורכי הנתבעים - 7,000 ש"ח.

ה.      נזק שאינו ממוני - 10,000 ש"ח.